נאום הרב ישי צור

ישיבת סוסיא עלון בוגרים מס' 42 כסלו תשס"ז

לבוגרינו האהובים שלום

החידוש המדהים בדורנו הוא שלימוד התורה הופך בהדרגה לנחלת ההמון.
לא עוד קומץ אנשי עלייה גאונים היושבים בבית המדרש ומוחזקים ע"י הקהילה מתוך מטרה לגדל תלמידי חכמים ענקים בתורה שיורו את הדרך, אלא בתי מדרש וחבורת לימוד הגדושים בעמך ישראל היונקים, כל אחד כפי כוחו, מהאנרגיה של בית המדרש.
ברוח דברים אלו התכנסנו חברי הצוות, לחשיבה משותפת בשאלה, האם יש לבית המדרש הסוסיאי חלק בתהליך המופלא הזה, האם מעבר להיותנו מקפצה חינוכית משמעותית בגיל התיכון, יש בכוחנו, כחבורה, להקים בית מדרש לבוגרים,אחרי צבא, שבו הופכים ביחד את התורה הסוסיאית לחיים של קהילה היונקת ומתחייה מבית המדרש.
תחושותינו היא שאותה בריאות חיים המאפיינת את הישיבה התיכונית יכולה לשמש כתשתית נהדרת ליצירת קהילה שכזו. קהילה שבה יש מקום לאנשים החפצים להתמסר ללימוד תורה בשלב הראשוני של החיים אחרי צבא, וישנו מקום לאנשים הרוצים לגעת בלימוד בצורה כזו או אחרת עם אפשרות לשלב בלימוד התורה, לימודי סביבה, הוראה או לימודים באוניברסיטה.
המחשבות עדיין מתרוצצות, הלב כבר מתחיל להתרגש מעצם המחשבה על העניין והאמונה שהצורך אכן אמיתי היא חזקה.
נשמח לשמוע תגובות מכולם, בעז"ה ניפגש בשבת בוגרים בקרוב ונייחד את השבת לשוחח בעניין.
בתקווה שבתחילת אלול נוכל לייסד את קומתה הנוספת של ישיבת סוסיא

ישי צור

לתגובות אפשר להתקשר לטלפון שלי -029605236 או 0526070187
ואפשר גם לשלוח ב e-mail: tzor@smile.net.il

שולחן גבוה דבר ה'

מסכת חנוכה ? !

שאלה מפורסמת נשאלת בבתי המדרשות בהגיענו לימי החנוכה – מדוע אין מסכת חנוכה ?
ידועה תשובת בעלי המחקר שרבי, שהיה משושלת בית דוד, הקפיד על שושלת בית חשמונאי שלקחו את המלוכה (כנראה מבססים הם דבריהם על דברי הרמב"ן בפרשת ויחי על המילים 'לא יסור שבט מיהודה', למרות שהמעיין שם מבחין במרחק בין דבריו לדבריהם). אולם תשובה זו מאוד תמוהה וכמעט בלתי מסתברת.
לשאלה זו נתנו תשובות נוספות רבות, ננסה ללכת כאן בעקבות דברים המופיעים ב'פחד יצחק' ( = ר' יצחק הוטנר, נפטר לפני כארבעים שנה בארה"ב )
הגמרא מביאה שאסתר סוף הניסים היא, ושואלת הגמרא 'והא איכא חנוכה ? ' עונה הגמרא – 'ניתנה להכתב'. כלומר, נס פורים עוד ניתן להכתב, חנוכה הוא החג הראשון שלא נכתב (איננו מופיע בתנ"ך). יש כאן הבדל מהותי בין חנוכה לפורים. בפורים יש דגש על הכתיבה, על המגילה, 'אמר רב שמואל בר יהודה; אמרה אסתר לחכמים כתבוני לדורות...'. אמנם פורים הוא חג מדבריהם, אולם הוא עדיין נכתב, הוא אחרון האירועים בתנ"ך.
לעומתו, חנוכה, הוא כל כולו בחינה של תורה שבע"פ. ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' מבאר באריכות נקודה זו. המאבק מול היוונים הוא המאבק בין חכמי תורה שבע"פ לחכמת יוון. פסקה הנבואה בעולם, וכעת העולם עובר לשלב החכמה. ניצבים חכמי ישראל מול חכמי יוון ומבררים מהי החכמה העולמית. האם זו חכמת יוון או שמא חכמת התורה המתגלה ע"י האדם, הלא היא תורה שבע"פ. בימי המכבים מתחילה תורה שבע"פ להתעצם ולהתברר. ( מבחינה היסטורית זוהי בדיוק תחילת תקופתם של הזוגות, כאשר הזוג הראשון, יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, הם הנשיאים ערב פרוץ מרד המכבים).
זהו עומק דברי המדרש על הפסוק 'והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום...' – ' 'חושך' זה יון שהחשיכו את עינהם של ישראל.'. כידוע, המנורה במקדש היא כנגד עולם החכמה, המתבטא בשמן הזית. ('הרוצה להחכים – ידרים, וסימנך – מנורה בדרום'). העלאת והדלקת הנרות בשמן הזית במנורה, וכנגדם בחנוכיה, מבטאים הם את מעשה האדם מלמטה (פעולת ההדלקה) המשפיע ומאיר אור גדול כלפי מעלה (אור השלהבת תמיד שואף לעלות למעלה), שזהו בירור ענינה של תורה שבע"פ. תורה המתחילה אצל האדם אולם תכליתה היא בקשת הא-והים.
רמז לכך ניתן לראות בדיון הגמרא במסכת שבת העוסקת בנרות חנוכה בסמכותם של חכמי תושבע"פ, 'והיכן ציוונו? – מ'לא תסור'... 'שאל אביך ויגדך', בעומק הגמרא ניתן לראות שיש כאן רצון של הגמרא להדגיש שזהו עינינו של החג, לגדל ולהעצים את כוחם של חכמי תורה שבע"פ.
אולי ע"פ דברים אלו ניתן להציע שלכן ר' יהודה הנשיא לא כתב מסכת חנוכה, להדגיש את הענין המרכזי של תורה שבע"פ שביסודה לא ניתנה להכתב. כעין יוצא מן הכלל הבא ללמד על הכלל כולו.
מתוך תפילה לגילוי אמיתי של תורת האדם ומתוך כך להוסיף אור בעולם,

ישי מרצבך

אזימוט - חידושים בסביבה

המוסתערבים – היהודים הקדמונים בארץ ישראל
בשנה האחרונה חקרתי בסיועו של הרב אברהם ישראל נושא מרתק. עקבותיו כתבתי בודה בנושא היהודים אשר שהו בארץ ישראל מהדעיכה עם חתימת התלמוד הירושלמי ועד לתור הזהב- המאה ה16 למיניינם. לפניכם מעט מן המעט.
בארץ ישראל שהו יהודים במסגרות שונות לאורך התקופות . לעיתים במערכת שלטונית עצמאית ולעיתים מתי מספר תחת שלטון זר . התקופה שלוטה בערפל "כבד",היא התקופה שבין הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 ועד לראשית תור הזהב במאה ה –16 . ספרות הנוסעים שרוקמת עור וגידים החל מהמאה ה-11-12 [בנימין מטודלה] מתעדת בצורה חלקית קבוצות יהודים בודדות המתקיימות כאן.במקורות שונים מוזכרים יהודים בא"י [ולאו דווקא כאן ] המכונים: מסתערבים , מוסתערבים , מוריסקים וכדו' אשר שוכנים במספר מקומות בגליל ועיקרם בצפת.
מסתערבים פירושו : משתערבים – מסתגלים לערביות . ידוע מעמדם של ה"זרים" לאיסלאם ובמיוחד בני אה'ל אל-כיתאב [עם הספר כינוי לבני החסות היהודים והנוצרים ] אשר אימצו את שפתם לבושם ואפילו חלק מתרבותם של הישמעאלים . אצל היהודים למושג מוסתערב נוספה משמעות נוספת. מוסתערב זהו מותג של שרידות. יצחק בן צבי שניסה להתחקות אחריהם מזכיר את הישובים בארץ: צפת ירושלים ,עזה , ביריה , עין זיתים , שכם , עכו , טבריה, פקיעין , כפר יאסיף , עלמה , כפר חנניה , כפר כנה , כפר ענן ועוד. מעט מתוך ספרות השו"ת הוא יחס של מתיחות בין המוסתערבים לקהילות אחרות. אירוע חריג , מתאר ר' יוסף קארו בשו"ת אבק רוכל. הוא מבצע בדיקה של המקוואות בצפת. עם הגיעו למקווה של המוסתערבים ומוצא שחסר בחלקם מעט. על כך פסק ר' יוסף קארו שאם כן המוסתערבים הינם בועלי נידות והיה רעש רב בענין .
מעט על תרבותם
השפה - כפי שמשתמע שפתם הנפוצה הייתה ערבית. כפי שעולה מספרות השו"ת , מתעוררות שאלות רבות בנוגע למצוות מסויימות שנאמרות בלשון ערבית מכיון שאין המוסתערב מבין כלל.
השמות - בשמות טמונה תרבות רבה . שאלות רבות עולות בנושא גיטין, ובהם כינויים של אנשים בערבית ולא כפי שנקראו לתורה. כמו כן תופעה נוספת (שמוכרת היום בקרב המוסלמים) – קריאת האב או האם בשם ילדיהם כדוגמת אום סולטני - אמא של מלכה או אבו יעקוב . .
פסיקת הלכה ומנהגים – השפעתו של הרמב"ם על הקהילה הייתה גדולה . ר' משה באסולה מזכיר באגרותיו תיאורים מירושלים ודמשק בהם עוסקים מוסתערבים לאחר תפילת שחרית בלימוד רמב"ם . למרות שכמעט ולא היו ישיבות עדיין היו תלמידי חכמים ואפילו על אחד מהם מודיע ר' משה באסולה:...זקן אחד חשוב בצפת דיין מוריסקי והוא יחיד בדורו , בקי בתלמוד ובקבלה והוא צדיק וחסיד ולו שלושה בנים ..". בספרי שו"תים נוספים מוזכרים כל הנוהגים עפ"י הרמב"ם והמוסתערבים ביניהם . מנהגים מסויימים שמכירים אנו, מוזכרים אצל המוסתערבים: כדוגמת העלתם של ילדים בשמחת תורה תוך כדי חזרה על הקריאה , קריאה נוספת מספק של המגילה בעיירות המסופקות בחומתן מימי יהושע . שינוי האינטונציה של בעל הקריאה בפרשיות "מביכות " כגון העגל , והקללות.
גודל הקהילה – קהילת המוסתערבים בשנות ה-20 של המאה ה-16 , היו הקהילה הגדולה בצפת אולם בשנות ה-60 הם ממש מעטים וכך ממש נעלמים ולמעשה נטמעים בתוך הקהילה הספרדית . אין למעשה שום יצירה תורנית של המוסתערבים , שידועה לנו, למעט אזכור של ספר מנהגים . לצערנו כינויים הוא אשר כינס אותם תחת כנפי הקהילה המיוחדת הזאת . על כן קביעת העלמותם או היטמעותם לוט בערפל.
בודאי תשאלו האם יש קשר בינם לבין יהודי פקיעין. בגלל הרצון להאחז במוסתערבים מחד כקדמוני היהודים בארץ ומאידך האגדות המספרות על רציפות הישוב היהודי בפקיעין ללא קונוטציה למוסתערבים בדווקא. הקליטה באה בדרך כלל על רקע מחלות [להחליף אויר] ועל מנת לברוח מפני גורמים עוינים . ניתן לטעון שתיים:
א. היה קיים ישוב יהודי בפקיעין לאורך רוב התקופות והמקום היה ידוע גם אם לא היה מיושב ברצף. דבר זה ניתן לראות בהגעתם של יהודים דווקא לישוב זה במהלך הדורות.
ב. אנו רשאים לראות בבניה את שרידי הישוב החקלאי בארץ ישראל ובמסורותיה של עבודת האדמה מימי המשנה דרך המוסתערבים ועד ראשית מאה זו.
תעשו חייל - סלו

מודיעין 144

מזל"ט – מזל טוב לזיו (יד ימינו של שמוליק בהובלת התיכון)ותמר שרעבי להולדת בתם רבקה.

ברוך הבא – ברכות מאליפות לרב ישי צור על התמנותו לראש בית המדרש לבוגרים. נא להציפו במיסרוני והודעות ברכה על השלב החדש בחייו. רצוי להוסיף הצעות שם (רצוי מקוריות)לתוכנית הבוגרים בראשותו. טל - .052-6070187.

הזמנה לתפילה – נודה לה' על הרעפת חסדו גם בהוצאה לאור עולם של הרביעי בספרי בית מדרשינו 'הזמנה לתפילה – עיוני תפילה וחיים'. הספר כפול בגודלו מקודמיו ומכיל כ-400 עמ' פרשנות מילולית (מקולמוסי הצוות) ותמונתית (מעדשות תלמידים ובוגרים) לתפילות ימי החול. מומלץ בחום. כל בוגר זכאי לקבל ספר אחד במחיר עלות ההדפסה – 30 ₪. ברוך אתה ה' הטוב והמיטיב.

וקראתם דרור בארץ – כמיטב המסורת הישיבתית מוזמנים כולנו לשיעורי ומרוץ יום דרור שיערכו ברצות ה' ובכל מזג אוויר ונסיבות אקלימיות ביום חמישי כג כסלו. (תחילת השיעורים ב 9:00, זינוק למרוץ 14:00 בשער הישוב כרמל). הביאו את שיעוריכם, ישיבותיכם, צוותיכם , גדודיכם וכל איש ישראל.

ושבו בנים לגבולם – ברצות ה' נקיים שבת בוגרים, שבת אחים, חזרה למקורות, עיון דיון ליבון היגוג ושיתוף בשבת פרשת ויחי, שבועיים לאחר חנוכה ט"ו טבת 5/1 . בכדי שנוכל להערך כראוי אנא אשרו השתתפותכם במשרד עד לתאריך י טבת . אין תרוצים, היזהרו מריתוקים, דחו כרטיסים, התחמקו מארועים, כולם באים בנערינו בזקנינו ובטפנו. (שבת מחזור פרטית למחזור ה' תתקיים בעזרת ה' באביב – לקיים מה שנאמר 'באביב את תשובי חזרה').

פורום 'צלמי הדור' – הננו שמחים לבשר לחובבי הצילום ותופסי כל עדשה וצמצם על יסוד פורום צלמי הישיבה. הפורום יתפקד בשיגרה כפורום אינטרנטי וחבריו יתוועדו יחדיו מדי חודשיים לקביעת יעדים ומטרות, הרצאות ומפגשי עיון ושידרוג. בע"ה מפגש ראשון לקראת יום דרור. מאגר התמונות האדיר והמדהים אותו ניצור יחדיו יהווה ברצות ה' את מסד התמונות לספרינו הבאים – 'הזמנה לפרשה' (ר"ה תשס"ח) + 'מוזמנים לחגים' (ר"ה תשס"ט) + תעצומות חיים (ר"ה תש"ע). פרטים אצל ספי
בר חי 0525-665-814 ניתן להשאיר הודעה או מיסרון.
מילוי הכלים – לאור מעבר משרדי הישיבה למכלול בית המדרש החדש נתווסף המון מקום פנוי במשרדו החדש של חיים האמור להתמלא בכסף גדול שיאפשר לכולנו הגשמת עוד ועוד חלומות חינוכיים ותיקונים רוחניים – אנא השיגו תורמים והעבירו את פרטיהם לפלאפון - 0528-308-261 .

חזור

הדפס