ישיבת סוסיא   english
 חיפוש במחצבה
מחצבה - גליון שבט תשס"ז - גליון 43

 נאום הראש (והלענה)

לאן אני רץ?
שיחה אישית עם עצמי בבקו"ם
זהו, גמרתי עוד שלב בחיים,עשיתי פחות או יותר את מה שכולם ציפו ממני,גמרתי ישיבה תיכונית ,למדתי במכינה, סיימתי צבא ופתאום גיליתי שאין לי מושג מה אני רוצה לעשות בשלב הבא.
השאירו אותי לבד. אין לי יותר עם מי להתלבט, ההורים לא תמיד מבינים, הרבנים עסוקים בתלמידים חדשים והמפקדים בצבא אף פעם לא היו רלוונטיים.
האמת שקצת קשה לחשוב על דברים כאלה מורכבים ישר אחרי הצבא ,אולי עדיף ל"נקות" את הראש קצת בחו"ל.
ומה יהיה אחר כך, האם הערפל יתבהר,מתי אני ארגיש שוב את כוחה של התפילה, מתי השאיפות האידיאליסטיות שליוו אותי בתקופת הישיבה יתעוררו מתרדמתן אחרי השחיקה הטבעית בצבא. מתי אני אמצא את הזמן ללמוד תורה, לקנות רמה בסיסית בלימוד גמרא, בלימוד הלכה.
איך אגש לבחירת ה"צלע" שלי שאיתה אני חולם להקים בית בישראל.
האם אני נכנס למרוץ החיים ובוחר להתמודד לבד, מתי אני אעשה לעצמי רב, רק כשאצטרך לשאול אותו על תבנית חלבית שהכנסתי בטעות לתנור הבשרי? או כשהבן שלי יצטרך רב שיכתוב לו דרשה לבר מצווה?
האם יש מקום כזה שבו אני יכול לחיות יחד עם אנשים בשלב שלי בחיים, שמתלבטים באותם נושאים, נלמד יחד תורה, נחפש מקצוע ביחד, נחפש מטרות אידאליסטיות משותפות.
לאן אני רץ? למה שאני לא אקבל את ההחלטות הכי חשובות בחיי מתוך בית המדרש.
ואם כבר לימוד תורה למה שלא אחזור לכור מחצבתי???

 שולחן גבוה

תרגום התורה- מה רע?

בעשרה בטבת אנו מתענים על תחילת המצור הבבלי על הבית ראשון ומצרפים גם אירועים קשים שקרו לישראל במהלך הדורות סמוך ליום זה. אחד האירועים שקרה בשמונה בטבת הוא "תרגום התורה ליוונית" כלומר,'תרגום השבעים', הסיפור בקצרה הוא כך :התורה נתרגמה עבור תלמי מלך מצרים ולפי 'איגרת אריסטאס' היה זה במאה ה - 3 לפנה"ס. מהארץ נשלחו 70 זקנים ע"פ דרישת תלמי, התרגום נעשה בתוך זמן קצר והנס שקרה הוא, שהשינויים שבתרגום היו זהים אצל כל שבעים הזקנים. על יום אמרו חז"ל 'בשמונה בטבת נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלושה ימים' ומתארים אותו כיום קשה לישראל. לכאורה מדוע? מה רע שעוד אנשים בעולם ייחשפו למוסר האלוקי בתורה ובספרי הנביאים. כיום יש הטוענים שלא תמיד חשבו שאירוע זה הוא אסון וההתייחסות החמורה היתה בתקופה שהיה חשש להתבוללות וחיזוק לנצרות. אולם זה כבר נושא אחר. השאלה היא מה אנו היום לומדים מאירוע זה. ?
כיום נדמה שהמשימה העיקרית שלנו, שלכם, היא דווקא כן לתרגם את התורה האלוקית, מלאת הרעיונות הנשגבים, ל"חכמה יוונית", המבטאת את עולם החומר שבו אנו נפגשים בו בכל אתר. לא תרגום מילולי של תורה כתובה, הבעייתי עפ"י דברי חז"ל שלעיל. אלא לתרגום מעשי. רובנו עדיין נמצאים במסגרות הצבאיות, מסגרות שיש בהם הרבה גסות וחומרנות, לשם צריכים אנו לתרגם את המוסר האלוקי. לתרגם אותו לשפת הרחוב הצה"לית להשפיע את כל הטוב שיש בה, לתוך כל הכלים החשובים שאנו עוסקים בהם. חלקנו גם מתחיל לצאת "לחיים האזרחיים" חיים של לימודים או עבודה ובעיקר של בניית משפחה, לכל המקומות האלה מצווים אנו ליצוק את התורה האלוקית ולתרגמה לשפת המעשה. על תרגום כזה אין לי ספק שחז"ל יתקנו יום של שמחה.
אברהם ישראל

 אזימוט - חידושים בסביבה

רפול./עזרי רקנטי
נספר קצת על רפול-גיבור ישראל,שנתיים למותו לפני חנוכה, לפני 20 שנה הוציא רפול ספר שנקרא "רפול סיפור של חייל" ואכן אין תאור שהולם יותר את האיש הזה שרוב חייו הוקדשו לביטחון ישראל.
רפול היה מהמפקדים הבולטים מבין אנשי השדה בצ"הל שהצטיין באומץ לב אישי,קריאת שטח נכונה ופשטות חשיבה שעזרו לו לנצח בכל הקרבות שעליהם פיקד.רפול השתתף בכל מלחמות ישראל ובכולן היה במקומות המכריעים ביותר.הוא נפצע מספר פעמים והיה מי שאמר שעפ' הסטטיסטיקה הוא היה אמור להיהרג כמה פעמים...
במלחמת השחרור לחם רפול כחיל ומפקד בגדוד הפורצים שבחטיבת הראל,
הגדוד שהקיז הכי הרבה דם בקרבות הקשים בדרך לירושלים, אז נפצע בפעם הראשונה מרסיסים בראש במנזר סן סימון בקטמון, רפול היה מהפצועים קשה שהוחלט להרוג אותם כדי שלא יפלו בידי האויב כשהיה נראה שאין ברירה אחרת.
במבצע קדש צנח רפול בראש לוחמיו כמג"ד 890 בפתח מאגר המיתלה בצעד שפתח את המלחמה, כשהסתבך הקרב בתוך המיצרים , התנדב רפול ראשון לבקשת דוידי הסמח"ט לנסוע פנימה ולמשוך את אש המצרים.
(דוידי בחר ביהודה בן דרור ז'ל שהתנדב אחריו הוא נפצע קשה ומת חודשים אח'כ)
כמה חודשים לפני מלחמת ששת הימים הרגיש רפול שהולכת לפרוץ מלחמה וביקש להמשיך לפקד על חטיבה 35-צנחנים הסדירה למרות שתפקידו נגמר, רבין הרמטכ"ל אשר לו, וכך מצא את עצמו רפול מוביל את הלחימה במקומות רבים המוגדרים כחלק מאוגדתו של האלוף ישראל טל.
בקרב נשמע רפול יורה בעוזי וזורק רימונים תוך כדי הפקודות בקשר. לקראת סוף המלחמה נפצע בפעם השלישית (עוד קודם נפצע בפעולת התגמול במוצבי הכנרת) בדרך לתעלת סואץ מקליע שחדר לראשו. לאחר שהוציאו את הכדור מילימטר מעל קרום המח אמר רפול "מזל שאני בן אדם נמוך אם הייתי גבוה ב2 מ'מ לא הייתי מסוגל לספר על כך" הגזרה הבעיתית ביותר לאחר מלחמת ששת היתה בקעת הירדן. רפול ביקש, וקיבל לפקד על חטיבת הבקעה ,הוא וקצינים אחרים המציאו ופיתחו את המרדף כצורת קרב והביאו לכך שרוב החוליות נתפסו בדרך. כשגם כאן נאמן לדרכו המפקד תמיד ניצב בראש הכח .מלחמת יוה"כפ היתה המבחן האמיתי של רפול וההיסטוריה-ההשגחה זימנה אותו למקום הנכון ביותר בשבילו לטובת עם ישראל.
הוא שימש כמפקד האוגדה ברמת הגולן, שדי מהר עברו אל תחת פקודו כל הכוחות בגולן. רפול נחוש עקשן אמיץ ומלא תחושת שליחות מתישב על המקום ועצר את הסורים . הוא נשבע "לא אעבור חי את הירדן מערבה עד שיסולק אחרון הסורים מן הגולן,אם נגזר עלי להיות הלוחם האחרון אלחם ואמות" רפול בראש אלפי לוחמים. הצליח לבלום את ההתקפה הסורית הנוראה ביום הכיפורים תשל'ד.
במלחמת שלום הגליל שימש רפול כרמטכ"ל,ולמרות שהמלחמה נחשבת
בידיעה הישראלית ככשלון. מהלכי המלחמה עצמה היו נכונים היה בשקיעה בחוף הלבנוני לאחר מכן. רפול דחף מאוד יחד עם מנחם בגין ז'ל את השמדת הכור הגרעיני בעיראק. כשרפול פרש מהצבא הוא חזר למשק בתל עדשים,לבית הבד ולנגריה שלו,ולאחר זמן הקים את תנועת צומת ונכנס לפוליטיקה הישראלית שם הצליח פחות מאשר בשדה הקרב .
רפול הטיף ושימש דוגמא אישית לחסכון ולתרומה לחברה.
הוא הקים את "ליבי" הקרן לביטחון ישראל וכן את הפרויקט המפורסם "נערי רפול" לשילוב נערים ממסגרות קשות בצ"הל. בתקופתו כרמט"כל היתה פקודה לאסוף את כל התרמילים של הנק"ל והיו אוספים אותם בכובעי הפטריה שנקראים עד היום כובעי רפול.
רפול התנגד מאוד בפועל לבזבוז הקיים בצבא שמוכר ומתסכל את כולנו.
ההוראה הראשונה שנתן כשהתמנה לאלוף פיקוד צפון היתה להוריד את כמות ככרות לחם בפקוד ב-3000 למחרת אף אחד לא הרגיש בשינוי..
רפול לא היה איש ספר ושיחה והיה מחוספס ואפילו גס בתחומים שונים.
למרות האומץ והגבורה שלו אנחנו מעדיפים לשאוף להידמות לאנשים ששילבו את הספרא והסיפא את הגבורה ואת הרוח בבחינת עדינו העצני.
כמו דרור וינברג ז'ל או עמנואל מורנו ז'ל שמתגלה לנו עכשיו ואחרים שחיים בנינו.
אבל בשבילי רפול הוא תמיד הדוגמא לטיפוס של "זרע בהמה " שעליהם כותב הרב באורות התחיה יט':"הנפשות הנוטות לבנין מעשי ולשאיפה מדינית,מוכרחת להיתייצר בכל הגוונים החזקים הצריכים למדה זו".
אנשים שנצרכים לבנין האומה דוקא בגלל הכוחות החזקים שיש להם,
ללא הפרעה של רוחניות שלא נדרשת להופעה המיוחדת שלהם בתהליך הגאולה, יהי זכרו ברוך.

 מודיעין 144

אין קול ואין עונה – מאד מעסיקה את כולנו מה הם אחוזי קריאת המחצבה בכל מחזור –
אנא שילחו הודעת S.M.S עם שמכם לפלאפוני (0528-308-263) מיד עם קריאת שורה זו

לכל שבת יש מוצא"ש – תודה לכולם על השבת הנפלאה שהענקתם לנו. מאד נשמח לשמוע את הערותיכם והארותיכם בעיקר סביב ההצעה להפוך את שבתות הבוגרים לשבתות מחזוריות המסופחות לשבתות הישיבה. מה אתם אומרים ???

שאיפה לשלמות – צוות הר"מים יצא בצום י' בטבת ליום השתלמות והרחבת אופקים בעקבות אתרים (גבעות עלי, גבעות איתמר, גבעות קדומים, בית הבד אחיה, עין חא'ן א-לובן, הקרונענע בעלי) בתי מדרש (עלי, איתמר, קדומים) ודמויות (הרב אלי סדן, רוח אברי רן, ההורים של נורית רוקח, דניאל שליט איש קדומים) – היה מדהים ותודה לשבתי עציון על היוזה והארגון.
הרואה את הנולד – מזל"ט לרב ישי צור להולדת בית מדרשו התכלסי. יזכו רבים לשתות ממימיו הצלולים ולהסתופף בצל כנפיו העצומות ומגביהות העוף.

מזל"ט – לעז ושלומית ישראלי לנישואיהם.
- לנתן היימנרט לארוסיו.
- לנפתלי ושלומית לגיוס המשפחתי לצבא הכחול
- למשפחת רוקח על סיום הבניה והכניסה למעונם החדש.
- למשפחת צור על תחילת בנין ביתם הסוסיאי (בית עץ בבניה עיברית, מפקח בניה – ר' נחמן – איזה אומץ!).
- למשפחת צור להולדת בתם אור.
- וכרגיל לכל המתגייסים המשתחררים ומסיימי הקורסים המסכתות והמסלולים.

תאגיד סביבתי סוסיא – כנס ספר המדבר השני התקיים בחנוכה בבית ספר שדה וזכה להצלחה מסחררת – התאגיד הסביבתי סוסיא הולך ונחשף לציבור יהי רצון שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.

חן מקום על יושביו – סוסיא בפיתוח מואץ בעזרתו יתברך – שכונת הקראוונים מאוכלסת. מחלבת כבשים משוכללת עושה את דרכה לאזור התעשיה. רואים שחיים מזכיר הישוב.

מחזור העשור – תהליך העיצוב של מחזור י' הולך ונשלם. חבר'ה נפלאים, הרכב מנצח כנראה שהחבר'ה לא שמעו על ירידת הדורות.

עקוב אחרי – אנא עדכנו כתובות ממשיות ומקווננות, מספרי טל –פלא- פון.

'סוד הצמצם' – בקרו בפורום הצלמים הסוסיאי באתר הישיבה. התפעלו הגיבו ושלחו תמונות מדהימות שצילמתם (כדאי לעבור על רשימת התמונות הדרושות לספר הישיבתי הבא – 'הזמנה לפרשה'


חזור    לרשימת הגליונות     הדפס
ישיבת סוסיא ד.נ. הר חברון, מיקוד: 90401
אימייל: haim@sussya.org.il
טלפון: 02-9963584
פקס: 02-9962827
נבנה ע"י אלחנן ויהודה לבבי דף הבית   :   צוות האתר   :   צור קשר   :   הוסף למועדפים